<?xml version="1.0" encoding="utf-8"?>
<oembed>
  <version>1</version>
  <type>rich</type>
  <provider_name>Libsyn</provider_name>
  <provider_url>https://www.libsyn.com</provider_url>
  <height>90</height>
  <width>600</width>
  <title>חולין קלט - ה' בתשרי, 16 בספטמבר</title>
  <description> רבינא לומד מהפסוק &amp;quot;שלח תשלח&amp;quot; שעוף טהור שהרג את הנפש בטרם נגמר דינו פטור משילוח הקן, משום שאדם מצווה להביאו לבית דין משום &amp;quot;ובערת הרע בקרבך&amp;quot; ולא לשלחו.  לאחר ארבעה ניסיונות שלא הצליחו, רב ושמואל מציעים כל אחד הסבר אפשרי. רב מסביר שמדובר באדם שהקדיש את פירות שובכו לקורבן ולאחר מכן מרדו; הם שומרים על קדושתם ופטורים ממצוות שילוח הקן. שמואל מסביר שמדובר באדם שהקדיש תרנגולת ביתית לבדק הבית ואז מרדה, והיא שומרת על קדושתה משום שבכל מקום שבו היא נמצאת – בגנזי שמיים היא עומדת, על פי היסוד &amp;quot;לה' הארץ ומלואה&amp;quot;. רבי יוחנן מסכים עם שמואל, וריש לקיש מסכים עם רב. אולם, במקרה אחר חלוקים רבי יוחנן וריש לקיש ושיטותיהם מתהפכות, והגמרא מיישבת את הסתירות הללו.  בניתוח הפסוק &amp;quot;כי יקרא קן ציפור לפניך&amp;quot;, הברייתא מראה את המקור לדינים השונים שנשנו במשנה תוך הוספת דינים נוספים, והגמרא מנתחת אותם ומדייקת אותם.  הברייתא דרשה מהמילה &amp;quot;צפור&amp;quot; שהדין חל אך ורק על עופות טהורים. הגמרא מסבירה שמילה זו מתייחסת תמיד לעופות טהורים, בעוד שהמילה &amp;quot;עוף&amp;quot; כוללת גם עופות טמאים. מובאים כמה פסוקים כדי להקשות על הנחה זו, אך הגמרא מיישבת את כולם. &amp;amp;nbsp; </description>
  <author_name>דף יומי לנשים - הדרן</author_name>
  <author_url>https://hadran.org.il/he/</author_url>
  <html>&lt;iframe title="Libsyn Player" style="border: none" src="//html5-player.libsyn.com/embed/episode/id/42924537/height/90/theme/custom/thumbnail/yes/direction/forward/render-playlist/no/custom-color/88AA3C/" height="90" width="600" scrolling="no"  allowfullscreen webkitallowfullscreen mozallowfullscreen oallowfullscreen msallowfullscreen&gt;&lt;/iframe&gt;</html>
  <thumbnail_url>https://assets.libsyn.com/secure/item/42924537</thumbnail_url>
</oembed>
