<?xml version="1.0" encoding="utf-8"?>
<oembed>
  <version>1</version>
  <type>rich</type>
  <provider_name>Libsyn</provider_name>
  <provider_url>https://www.libsyn.com</provider_url>
  <height>90</height>
  <width>600</width>
  <title>חולין יב - כ&amp;quot;ה באייר, 12 במאי</title>
  <description>רב נחמן אמר בשם רב שניתן לאכול את הבשר אם אדם אחר עמד והשגיח לאורך כל תהליך השחיטה. הגמרא דנה במקרה זה, שהרי קיים כלל ש&amp;quot;רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם&amp;quot;, ואם כן מדוע יש צורך בהשגחה? הגמרא מסיקה שמדובר באדם שידוע שאינו בקי בהלכות שחיטה, אך הצליח לשחוט כראוי את הסימן הראשון. עם זאת, אין בכך די כדי להניח שישחוט כראוי גם את הסימן השני, ולכן יש להשגיח עליו שלא יקלקל את השחיטה בסימן השני. רב דימי שאל את רב נחמן: הממנה שליח לשחוט לו בהמה או להפריש תרומה, ומצא את הבהמה שחוטה או את הפירות מתוקנים, האם ניתן להניח שהשליח עשה את שליחותו והאוכל מותר? רב נחמן הבחין בין המקרים: הבשר מותר אך התרומה אינה מופרשת. רב נחמן הסביר שאין להניח בוודאות שהשליח ביצע את המשימה, ויש לחשוש שמא אדם אחר עשה זאת. בשחיטה הדבר תקין, שכן קיימת חזקה שרוב השוחטים מומחים הם; אולם בתרומה, אם אדם אחר מפריש תרומה מפירותיו של חברו ללא רשותו, אין הפרשתו מועילה. הגמרא מציעה שהשאלה האם מניחים שרוב השוחטים מומחים היא מחלוקת תנאים, אך למסקנה הצעה זו נדחית. אף על פי שחרש, שוטה וקטן רשאים לשחוט כשיש מי שמשגיח עליהם, הגמרא מדייקת מלשון המשנה שאין למסור להם לכתחילה בהמה לשחיטה. מהעובדה שניתן לאכול את הבשר שנשחט על ידי חרש, שוטה וקטן, עולה בבירור ששחיטה אינה צריכה כוונה – וזוהי עמדתו של רבי נתן. </description>
  <author_name>דף יומי לנשים - הדרן</author_name>
  <author_url>https://hadran.org.il/he/</author_url>
  <html>&lt;iframe title="Libsyn Player" style="border: none" src="//html5-player.libsyn.com/embed/episode/id/41262750/height/90/theme/custom/thumbnail/yes/direction/forward/render-playlist/no/custom-color/88AA3C/" height="90" width="600" scrolling="no"  allowfullscreen webkitallowfullscreen mozallowfullscreen oallowfullscreen msallowfullscreen&gt;&lt;/iframe&gt;</html>
  <thumbnail_url>https://assets.libsyn.com/secure/item/41262750</thumbnail_url>
</oembed>
